אתר "היד המכוונת" נוצר ומתקיים ללא סיוע ותמיכה של גורמים ממשלתיים זרים

Search
  • שמוליק הסיני

קולה של הדממה

"איך נשמעת מחיאה של כף יד אחת?"


קחו רגע, תנו לשאלה הזו להדהד דרככם, הניחו לה לזמזם את עצמה דרך בהונותיכם ואוזניכם. שומעים?

השאלה היא ריק. המחסור ביד, בחיבור, הוא ריק. יש פוטנציאל בריק' כפי שיש כוח בוואקום, יש כוח במתח ובהמתנה.


התמסרו לשאלה רגע, היו אתם היד האחת הזו, מצפה וממתינה לבת הזוג שתשלים אותה, שתמחא כף.


כל תשובה שניתן על השאלה הזו, תשבור את המתח, את המסתורין הקוסמי שבתעלומה הזה. הדרך המערבית סוברת כי כל שאלה צריכה להסתיים בתשובה, כל הצגה צריכה להסתיים במחיאת כף.


דרכה של היד המכוונת שונה. אנחנו יודעים שהכוח האמיתי נמצא בהעדר, בהמתנה. אין זה מקרה כי העצמים בעלי הישות המאסיבית ביותר בעולם נקראים בכל השפות "חורים" שחורים. אנחנו יודעים שהציפייה למפגש, הדממה של החוסר, היא זו שמכוננת את התרבות האנושית.




הערגה לתשובה, להשלמת התהליך, היא היא מחיאה של יד אחת. תשובה שמשיבה בלי להשיב ממש, שממשיכה את הדיאלוג בלי לסגור אותו.


הפתגם האמריקני הנודע אומר "החיים הם מה שקורה לך כאשר אתה מחכה לגודו", אלא שהציפייה שלהם היא קונקרטית מדי, מופשטת מדי. אנחנו ביד המכוונת יודעים כי אנחנו מחכים להמתנה, אנחנו מחכים להשלמה, אנחנו נותנים להשתוקקות אל מה שנעדר להנחות אותנו.


כך שאפשר היה לומר "החיים הם מה שקורה לך כאשר אתה מחכה לעצמך", אבל היום נבחר לומר אחרת. היום נבחר לומר "הדבר שחסר לי מנחה את חיי".


וכדי להבין את חיינו, עלינו להתחיל להבין את מה שחסר כל כך.


22 views1 comment